<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' מו"ק</h1>
<h2>דף יד:</h2>
תניא באבל רבתי כל שלשים יום [אסור בתספורת] אחד ראשו ואחד זקנו ואחד כל שער שיש בו והאשה מותרת בנטילת שער לאחר ז'. וגרסי' בפ' החולץ ליבמתו בענין ר' יוסי או' [יבמות מ"א ע"א] כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האבול, וכמה אבול שלה ל' יום, א' רב חסדא ק"ו מה במקום שאסור לספר ולכבס מותר לארס, שלשים יום של אבול (מקו') שמותר לספר ולכבס אינו דין שמותר לארס, וש"מ שהאשה מותרת בנטילת שער [לאחר שבעה] כדקתני באבל רבתי. רבי' אפרים, ואע"ג דליתא לדרב חסדא לעניין אירוסין דק"ל צריכה שתשב שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו.
<h2>דף טז.</h2>
אמר (אביי) [אמימר] הלכת' הני בי תלת' דשמתי אתו בי תלת' אחריני ושרו לי'. ודווקא דשוו להו בחכמה ויראה והכי כת' רב האיי גאון ז"ל. א"ל רב אשי לאמימר והתני אחד מן התלמידי' שנדה ומת וכו' וכו'.
<h2>דף יח:</h2>
ואלו כותבין במועד קדושי נשים גטי' ושוברי' דאתיקי מתנה ופרוסבלי' ואגרו' שום ואגרו' מזון שטרי חליצה ומאוני' [ושטרי בירורין] וגזירות ב"ד ואגרות של רשות. פי' אגרות של רשות אגרו' שאילת שלום, והכין פי' בירו' [פ"ג ה"ג]. אבל מר רב צדוק כתב הכי אגרות של רשות אגרו' שכותבי' ב"ד הגדול למי שממנין אותו דיין בעיר אחרת. ורבי' אפרי' ז"ל כת' דכן הלכ' שלא יהו אגרו' של שאילת שלום עדיפי מס"ת. אמר רב אשי מותר לאדם לארס אשה בחוש"מ וכו' וכו'.
<h2>דף כג.</h2>
תניא באבל רבתי כל שלשים יום [אסור בתספורת] אחד ראשו ואחד זקנו ואחד כל שער שיש בו והאשה מותרת בנטילת שער לאחר ז'. וגרסי' בפ' החולץ ליבמתו בענין ר' יוסי או' [יבמות מ"א ע"א] כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האבול, וכמה אבול שלה ל' יום, א' רב חסדא ק"ו מה במקום שאסור לספר ולכבס מותר לארס, שלשים יום של אבול (מקו') שמותר לספר ולכבס אינו דין שמותר לארס, וש"מ שהאשה מותרת בנטילת שער [לאחר שבעה] כדקתני באבל רבתי. רבי' אפרים, ואע"ג דליתא לדרב חסדא לעניין אירוסין דק"ל צריכה שתשב שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו.
<h2>דף כט.</h2>
וא"ר לוי בר' היתא היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה שנאמ' ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
